סדנאות אומנות
מחצית מתושבי הכפר משתתפים בסדנת ציור. הם חווים את החיים באמצעות הצבעים. כל אחד מהם תופס את הצבעים באופן שונה. איך הם מגיבים לצבעים תלוי בזווית הראיה שלהם, במצב הרוח שלהם ובהעדפות שלהם. נראה כאילו הם משתמשים בצבעים בכדי לגלות או לעשות סדר במחשבות או ברגשות שלהם.
הדגש בסדנאות הוא על הבעה ועל ביטוי העצמיות של כל אחד. עבודה זו כרוכה בתהליכים ארוכי טווח. זה אחד ההבדלים החשובים בין עיסוק באומנות ובין עיסוק במה שנקרא שיעורי יצירה אשר יכולה להתחיל ולהסתיים בשיעור אחד. אנו רוצים להאמין שאנו עוסקים באומנות – גם בגלל הפן התקשורתי הבעתי, וגם בגלל העיסוק ארוך הטווח הגורם להם לחזור שוב ושוב ליצירה שלהם עד לשלב המוגמר. ציור או פיסול שלוקח זמן – מאפשר לתושבים – "לקחת את העבודה הביתה" – לחשוב עליה, לדמיין אותה, לקבל פרספקטיבה ואז לחזור אליה באופן שונה מהפעם הראשונה בה התחילו לעבוד על היצירה. תהליך זה, מאפשר התבוננות, התחברות, התעמקות, התכוונות, הקפדה על פרטים, העדפה ובחירה, פיתוח רגש לתוצר.
בציור – מציירים התושבים ציורים אישיים וציורים קבוצתיים בצוותא. לכל אחת מהפעילויות מטרות שונות. התושבים מתנסים בטכניקות ובחומרים שונים ומגוונים המותאמים לאישיותם ולבחירתם תוך כדי דיאלוג עם המורה.
קרמיקה שייכת יותר לעולם האומנות והעיצוב והיא מכילה בתוכה קשת רחבה של עשייה אומנותית כמו פיסול, כלים שימושיים ועוד. בסדנת קרמיקה התושבים מתנסים בפיסול של עציצים ענקיים חלקם פורטרטים של אנשים וחלקם של בעלי חיים, כלי קיבול שימושיים ועוד.. כאשר בכל התהליך הזה נדרש האדם לתוצר איכותי בעל סטנדרטים גבוהים – נוצר דיאלוג בין התושב והמנחה. הדיאלוג החשוב הזה שלעיתים נעשה ללא מילים – מושך את כל מי שמעורב בתהליך כלפי מעלה, גם את התושב וגם את המורה.